גלי התעוררות נמדדים כעת בשווקי הנדל"ן בגרמניה זאת עקב הפחתה בריבית ופתיחת אפיקי מימון חדשים ואטרקטיביים.עד עתה שכירת הדירה הייתה האופציה המועדפת על תושבי גרמניה עקב שוק מפותח למדי של שכירות במחירים נמוכים יחסית בהשוואה לשאר מדינות אירופה. כך לדוגמה אחוז השוכרים משכירים התחלק 50-50 זאת לעומת % 30 שוכרים בבריטניה. יוצאת דופן במיוחד היתה ברלין עם 80% שוכרי דירות.
לנו כישראלים המנטאליות של מגורים בשכירות נראית זרה לחלוטין, אך בגרמניה ניתן למצוא לא מעט אנשים מבוססים שמטעמי נוחות יעדיפו לשכור דירה על פני רכישה. לדוגמא נביא כאן כמה מיתרונותיו של השוכר הממוצע בגרמניה על פני חברו השוכר הישראלי :
רגולציה- שכר הדירה בגרמניה מתעדכן ע"י הרגולטור אחת ל-3 שנים באחוז מסוים שלא יעלה על 20% מסך השכירות, אך יהיה כפוף לשיפורים ושינויים שיעשו בדירה ע"י המשכיר.
זכויות השוכר- השוכר יוכל להמשיך לשכור את הדירה בה השתכן כל עוד יעמוד בתשלומים הנדרשים לפי חוזה השכירות, ואינו תלוי במצב רוחו של בעל הדירה. לפיכך אנשים רבים גרים בדירות שכורות עד סוף חייהם.
הפחתה בריבית ועלייה במחירי השכירות היוו את האות ליציאה משכירות לרכישה, וכך יותר ויותר תושבים ומשקיעים מצאו עניין בביצוע רכישות. הבנקים שראו הזדמנות זו כהזדמנות פז למינוף תחום המשכנתאות, העניקו תנאי החזר נוחים ובכך נתנו לשוק הנדל"ן המקומי את קפה הבוקר.
.כאשר המשקיעים נהנים משפע של חברות ניהול המציעות ניהול במחירים בסביבות 15 –25 יורו לחודש ההשקעות מחו"ל רק עולות ויוצרות ביקושים המתורגמים ישירות לעלייה במחירים. כך לדוגמה: בברלין זינקו המחירים תוך 12 חודשים ב-8.1 % . ולפי דעת המומחים העלייה הרצינית במחירים עוד לפנינו. לא מכבר הוגדרו יעדי הרכישה המבטיחים ביותר באירופה ובראש הרשימה מככבות הערים ברלין, מינכן, ולאחריהן לונדון.
התושבים המקומיים וביחוד התאגדויות של אמנים וסטודנטים החוששים שהשכרת דירה ברמת המחיר שהורגלו אליו הולכת ונעלמת ובמקומן צומחת לה עיר בעלת בנייני פאר ב"מחירים שווים לכל נפש אוליגרך" יצאו לרחובות ומחו על כך. דבר נוסף שהלהיט את הרוחות היא כוונתם של משקיעים להוריד חלק מחומת ברלין הישנה ולבנות במקומה שכונות יוקרה. יש להעריך כי כמו במציאות שהורגלנו אליה בתל אביב האמנים המבוססים ימצאו "לופטים" קטנים ונחמדים במחירים קצת יותר גבוהים מבעבר אך יהנו ממה שיש לברלין להציע. והיתר יערקו לטובת מגורים בפריפריה, או יעברו לערים נוספות המהוות מרכז תרבותי, "עד היעד הבא".
